היום השני - מיער הקדושים ללטרון

אחרי שינת לילה טובה אצל סבא וסבתא, סבא שמואל מקפיץ אותנו למסלול וכך בשעה 7:30 אנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים לטפס אל הר כרמילה שבראשו נמצא הישוב בית מאיר.

תחילת הטיפוס להר כרמילה

הטיפוס די קשה, כ -250 מטר לגובה, אבל יוסף עומד בגבורה כטיפוס המפרך. לאחר כשעה של הליכה אנחנו מגיעים אל הכביש שמוליך לכיוון בית מאיר ומכאן אנחנו מתחילים לצעוד בתוואי של דרך בורמה. כמה שבועות לפני שהתחלנו יוסף קרא ספר על מלחמת העצמאות ומושגים כמו :הגנה, פלמ"ח, דרך בורמה, המצור על ירושלים, ועוד לא זרים לו. אחרי ארוחת בוקר בכניסה לדרך בורמה התחלנו לצעוד אל שלוחת המשלטים ששלטו על הכביש שהוביל מירושלים לשפלה. בקרנו במשלט 16 ובמשלט 21 וראינו איך מי ששלט על המשלטים היה בקלות יכול לחסום רכבים שמנסים לעבור בכביש. דברנו קצת על מלחמת העצמאות, על שיטת השיירות ועל הניסיון לכיבוש המשלטים עד שעלה הרעיון לסלילת "דרך בורמה".

בכניסה לדרך 

 היו איתנו הרבה קבוצות שגם באו ללמוד על פרק הלחימה הקשה שהיה באיזור בתקופת מלחמת העצמאות. עשינו תצפית מהמשלטים לכיוון עמק איילון, מודיעין, דרום מערב השומרון, מישור החוף, בית שמש ורחוק דרומה. התקדמנו עם השביל והתחלנו לרדת בירידה די תלולה עד לחניון מח"ל - חניון שנמצא על כביש 38 סמוך למחלף שער הגיא - ובו ישנה אנדרטה לזכר לוחמי מלחמת העצמאות שבאו מכל רחבי העולם כדי לעזור ליהודי ארץ ישראל במלחמתם.

תצפית מערבה

אנדרטת מח"ל

אחרי ארוחת צהריים ומילוי מים, חצינו את כביש 38 ועזבנו את המורדות התלולים יחסית של הרי ירושלים ונכנסנו אל תוואי הליכה מתון יותר של השפלה.

עין מסילה

נפרדנו מהרי ירושלים בקינוח של טבילה ב"מעיין" שליד בור מים בשם עין מסילה (זה לא מעיין אמיתי אלא מי עודפים של קידוח של מקורות, אבל מה זה משנה? העיקר שזה רטוב ובצבע ירקרק...) , לצד דרך בורמה. ב"מעיין" פגשנו בזוג מבוגר מקרית גת שפנק אותנו בקלמנטינות, אגוזים ושקדים. שם גם פגשתי כמה חברים שהיו באמצע השתלמות. המשכנו בדרכנו תוך כדי נשנוש חרובים טעימים ומתוקים ונצמדנו לתוואי של דרך בורמה. ההליכה הייתה על דרך נוחה, אך די ארוכה וחדגונית.

דרך בורמה

בדרך חלפנו על חבר'ה שעושים שביל ישראל עם כלב... (שגם לו יש תרמיל...), אבל די היינו לבד בהליכה.

דרך בורמה

הגענו בהמשך הדרך אל האתר בו הונחו "שפאלות" של ברזל ונחצבו עקלתונים - סרפנטינות, כדי להתגבר על תוואי של גבעה תלולה. עברנו ליד "צינור השילוח" שהונח תוך כדי סלילת דרך בורמה כדי להבטיח אספקת מים סדירה לירושלים. 

נווה שלום

נפרדנו בשלב זה מדרך בורמה שממשיכה לכיוון מצפה הראל. אנחנו המשכנו צפונה ומערבה לכיוון הישוב נווה שלום שדוגל בשכנות של ערבים ויהודים. 

יוסף עם חבר

 מנווה שלום התחלנו לגלוש לכיוון לטרון, קצת ספרנו על הקרבות הקשים שהיו בנסיונות של צה"ל לכבוש את הנקודה החשובה הזאת, על הכשלונות ועל המצב בו נשלחו עולים חדשים שנצלו מהשואה ללחימה בלי לדעת אפילו שכדי לירות צריך לפתוח את הניצרה של הרובה...                                            את הטיול שלנו סיימנו ליד "מנזר השתקנים" וליד "עמוד הסובלנות" שנמצא בכניסה למנזר. וכך, אחרי יומיים של הליכה בהם הלכנו כ - 40 ק"ק בתוואי לא קל הגיע החלק הראשון של "שביל ישראל" לסיומו...